מגובֶּלֶת
|
שירת הבריאה והמסע אל האדם. תחילתו דממה, וסופו - רגבי אדמה מגובלים
חושך על פני תהום
לבדי
בין אורות
בדממה
בליטוף אינסוף
מנשבת הרוח על פני המים
על נפשי המכונסת
השופעת
מכסא הכבוד
להיברא באסופת דיבור,
כל קול למקומו
וביום השישי
רגבי אדמה מגובלים
נְפָח, נְפָח בו
צלילים, חלולים חלולים, חשוכים
הֳאֵר
בראשית ברא....
מלאך! אל תסטור, הנח לידיעה 