שני תורמים של מפלגת 'ישראל ביתנו', אחד מהם ערבי, חשודים באספקת דלק כוזבת לרש"פ ובעבירות מס חמורות

אחד התורמים למפלגה הוא אורי שמואל, סמנכ"ל חברת 'דור אלון אנרגיה' ובן זוגה של ח"כ אסתרינה טרטמן מ'ישראל ביתנו'. שמואל נעצר בראשית השבוע במהלך פשיטה של חוקרי רשות המסים בפרשת העברת הדלקים לרשות הפלשתינית, ומעצרו הוארך אתמול בשבוע. ייתכן שבת זוגו, ח"כ טרטמן, תזומן אף היא לחקירה בפרשה.

 

אורי שמואל, האחראי על אספקת דלק וגז לרשות הפלשתינית בחברת 'דור אלון', הוא אלוף-משנה במילואים ובעברו איש מפלגת העבודה. בשנת 92' שימש ראש מטה הבחירות של יצחק רבין. שמואל חשוד כי העביר דלקים מ'דור אלון' לגורמים בארץ, במקום להעבירם לרשות הפלשתינית. הכספים לכאורה ממכירת דלקים אלו הגיעו בחלקם חזרה לידיו. זאת, בשעה שהרשות הפלשתינית דרשה ממדינת ישראל החזרי מס בעשרות מיליוני שקלים על אותם דלקים שהועברו כביכול לשטחה.

 

עוד חשוד האל"מ במיל' כי "השמיט לכאורה מהדו"חות שהגיש לפקיד השומה בארבע השנים האחרונות הכנסות בסכום של שני מיליון שקלים, שמקורם במכירת דלקים אלו בשטח ישראל, וזאת כדי להתחמק מתשלום מס". בכספים שקיבל, רכש שמואל על פי החשד נכסים על שמו ועל שם בני משפחתו.

 

 

 

האיש השני ברשימת התורמים למפלגת 'ישראל ביתנו', איימן חוואג'ה מלוד, הוא הבעלים והמנהל בפועל של חברת 'דור ההמשך' שמשרדיה שוכנים בלוד. חוואג'ה, שחברתו היתה עד לאחרונה מובילת הדלק העיקרית לרשות הפלשתינית, חשוד כי שימש לכאורה "כצינור מרכזי להעברת ולהלבנת כספים אסורים לחשבונות בנק של בכירים בחברת 'דור אלון' וסייע לחברה זו להשתמט מתשלום אמת".

 

בחקירתו הודה חוואג'ה כי ביצע העברות כספים במיליוני שקלים לחשבונות בנק בארץ ובחו"ל של המעורבים בפרשה. חשוד נוסף בפרשה, מוחמד חוואג'ה, הודה לטענת החוקרים כי "פתח חשבון וביצע העברות כספים במיליוני שקלים לחשבונות בנק בחו"ל של המעורבים בפרשה".

 

בשיחה עם 'מקור ראשון', הודה חוואג'ה כי הוא אכן האיש ששמו מופיע ברשימת התורמים למפלגת 'ישראל ביתנו' בבחירות לכנסת ב-2006. "ביקשו ממני, אז תרמתי", אמר. לשאלה אם היה מודע לכך שח"כ טרטמן היא בת זוגו של אורי שמואל, השיב חוואג'ה: "מי לא מכיר את אסתר טרטרינה?"

 

לחברת 'דור ההמשך' בבעלותו של חוואג'ה משרדים בשדרות הציונות בלוד. לחברה מספר טלפונים, אשר לאחד מהם עונה המפעיל הערבי של חוות סולר הממוקמת בדיר-קדיס אשר בשטח הרשות הפלשתינית. בחווה, מרחק שני קילומטרים בלבד ממודיעין-עילית, מוחזקים מאות אלפי ליטרים של סולר בתנאי אחזקה גרועים המהווים סכנה בטיחותית וסביבתית חמורה. לדברי המפעיל, את הקרקע במקום שוכרת חברת 'דור ההמשך' בבעלות משפחת חוואג'ה. הדלקים מגיעים נכון להיום מחברת פז, אולם לפני כן הגיע הדלק מ'דור אלון'.

 

 

 

אין זו הפעם הראשונה ששמם של ח"כים ב'ישראל ביתנו' עולה בהקשר ישיר או עקיף לעסקי הדלק. מספר שתיים ברשימה, ישראל חסון, הקים לאחר פרישתו מהשב"כ את חברת 'חסון אנרגיה' לאספקת דלק למפעלים ולתחנות דלק בצפון הארץ ועסק בסחר עם הרשות הפלסטינית. מתחקיר שערך עיתון 'הארץ' עולה כי חסון, לשעבר סגן ראש השב"כ, בחר לעשות עסקים עם טייקון הדלק קוקו עובדיה, "נהג מכלית מחולון שהפך לאימפריית דלק של מיליונים בזכות קשריו עם ראשי הביטחון ברשות הפלשתינית וכונה המתדלק האישי של ג'יבריל ראג'וב".

 

שמו של קוקו עובדיה יצא לתהילה עוד הרבה קודם בפרשיית הענק של חשבוניות דלק פיקטיביות, המזכירה מאוד במבנה שלה את הפרשה הנוכחית. קוקו, על פי החשד, רכש דלק כביכול עבור הרשות הפלשתינית וקיבל בעבורו החזרי מס ממדינת ישראל באמצעות חשבוניות פיקטיביות בהיקף של 250 מיליוני שקל.

 

אלא שבפועל, לא הועבר הדלק לשטחים ולא שולם המס בעבורו אלא נמכר כדלק שחור בתוככי ישראל. החשד היה שבכירים ברשות הפלשתינית, ובהם ראש מינהל הדלק, שיתפו פעולה עם התרמית וחתמו על מסמכים המעידים כי הדלק הגיע לרשות. כך הרוויחו פעמיים - גם על המס וגם על הדלק.

 

הרבה לא יצא מהחקירה. לפני כשנתיים החליט היועץ לממשלה, מני מזוז, לסגור לקוקו עובדיה את התיק תמורת תשלום של 12.5 מיליוני שקל לרשויות המס וכ-3 מיליון שקל כופר. ההחלטה התקבלה לאחר שעד המדינה בפרשה נעלם.

 

 

 

גם חברת הכנסת סופה לנדבר, מקום שביעי ברשימת 'ישראל ביתנו', גילתה בשנים האחרונות עניין בעסקי הדלק. לנדבר היתה נוכחת בפגישה המפורסמת במגדלי עזריאלי שבה נעשה ניסיון להתנקש בחייו של איש העסקים שוני גבריאלי, על ידי הצמדת מטען נפץ למכוניתו. גבריאלי הגיע למגדלי עזריאלי לפגישה במשרדי חברת 'מוסקו אויל' עם גרגורי (צבי) לרנר, איש המאפיה הרוסית, שריצה חמש שנות מאסר בגין ניסיונות לשחד נבחרי ציבור ועובדי ציבור. לרנר הקים את החברה לאחר שחרורו מן הכלא. באותה פגישה, כאמור, נכחה גם חברת הכנסת סופה לנדבר, שמסרה אף היא את גרסתה למשטרה. נושא הפגישה היה ייבוא גז לישראל.

 

בראיון שנתן לרנר לפני כשנתיים ל'מקור ראשון' הוא הסביר כי ביקש "להביא לפלשתינים גז, דלק וסולר בחצי מחיר". לדבריו, הוא ניסה אז לרכוש רשת תחנות דלק בשטחים ולייבא לשם דלק מחו"ל, אולם "המיניסטר הפלשתיני לאינפרה-סטרוקטורה סירב לתת לי רישיון כי הביזנסמנים מישראל לחצו עליו לא לתת לי להיכנס". לרנר עצמו הספיק מאז להיכנס חזרה לכלא בגין עסקאות הלבנת כספים באמצעות חברות נפט וגז רוסיות.

 

כדי לסגור את מעגל הדלק, כאן המקום להזכיר כי עד לא מכבר היו לשוני גבריאלי קשרי עסקים גם עם קוקו עובדיה. שוני וקוקו אף חלקו משרדים משותפים בווילה בראשון-לציון. מעגל הדלק ממחיש את הקרבה הבלתי נסבלת בישראל בין עבריינים לבין אנשי עסקים ופוליטיקאים.

 

לעבריינות בתחום רגיש כמו דלק לרשות הפלשתינית יכולות להיות גם משמעויות אסטרטגיות. נכון להיום, האחראי הישיר על משק הדלק בשטחים הוא ראש הממשלה סאלם פאיד, באמצעות ראש מנהל הדלק הפלשתיני.